נקע בקרסול חוזר אצל אותם אנשים בעיקר כי הקרסול חוזר להרגיש תקין הרבה לפני שהוא חוזר להיות יציב.
הרצועות החלימו אבל נשארו רפויות יותר, "פרופריוספציה" (תחושת המיקום של המפרק בחלל, שמאפשרת לו להגיב לפני שהוא מתהפך) לא אומנה מחדש, ושרירי "הפרונאוס" (השרירים בצד החיצוני של השוק, שמחזיקים את הקרסול מפני התהפכות) נשארו חלשים או מאחרים להגיב.
התוצאה היא קרסול שנכשל בדיוק ברגע שבו צריך אותו מהר: מדרכה לא ישרה, נחיתה אחרי קפיצה, שינוי כיוון במגרש.
הפתרון אינו עוד תחבושת אלא שיקום מלא: בדיקה שמזהה מה בדיוק לא תקין, חיזוק, אימון שיווי משקל וחזרה הדרגתית לפעילות.
בקינטיקס רפואת ספורט אנחנו מלווים את התהליך הזה בשני הסניפים שלנו, בחיפה (נשר) ובראשון לציון, בשילוב פיזיותרפיה בחיפה, אבחון אורתופדי ושיקום פציעות ספורט.
אם הקרסול שלכם כבר "נתפס" יותר מפעם אחת, קבעו תור ונבדוק יחד למה.

מה בעצם קורה בקרסול כשהוא נעקע?
רוב הנקעים הם נקעי "היפוך": כף הרגל מתפתלת פנימה והקרסול נוטה החוצה.
הרצועה הראשונה שנמתחת או נקרעת היא "הרצועה הטלופיבולרית הקדמית" (ATFL), שמחברת את עצם השוק החיצונית לעצם הקרסול.
כשהכוח גדול יותר נפגעת גם "הרצועה הקלקנאופיבולרית" (CFL), שרצה לכיוון העקב.
הרופאים מדרגים נקע לשלוש דרגות.
בדרגה ראשונה הרצועה נמתחה, בשנייה יש קרע חלקי, ובשלישית קרע מלא ואי יציבות ברורה במפרק.
ככל שהדרגה גבוהה יותר, הזמן עד חזרה לספורט ארוך יותר, ובדרגה ראשונה מדובר בדרך כלל בשבועות ספורים, ובדרגות הגבוהות בחודשים.
הנזק אינו רק מכני.
ברצועות יושבים קולטנים זעירים שמדווחים למוח בכל רגע איפה הקרסול נמצא.
כשהרצועה נפגעת, גם הקולטנים נפגעים, והדיווח מתעכב.
מי שחזר לרוץ אחרי שהכאב נעלם הולך על קרסול ש"מקבל פקודות באיחור", ובלי אימון ייעודי הוא לא ישתפר מעצמו.
יש גם פגיעות נלוות שמסתתרות מאחורי נקע שנראה רגיל: פגיעה ברצועות העליונות של הקרסול (נקע גבוה), גיד פרונאוס שנמתח או נקרע, נזק לסחוס של עצם הקרסול, ושבר בבסיס המסרק החמישי של כף הרגל.
נקע שלא משתפר כמצופה הוא סיבה לבדיקה אורתופדית, ולא להמשך המתנה.
למה נקע בקרסול חוזר דווקא אצל אותם אנשים?
הגורם החזק ביותר לנקע חדש הוא נקע קודם.
אבל "נקע קודם" הוא רק כותרת, ומאחוריה כמעט תמיד עומד שילוב של כמה גורמים שאפשר לבדוק ולטפל בהם.
הטבלה הבאה מסכמת את הנפוצים שבהם.
| הגורם | איך זה מרגיש | מה בודקים ומה עושים |
|---|---|---|
| רפיון רצועתי אחרי החלמה חלקית | הקרסול "זז יותר מדי", תחושת חוסר ביטחון בפניות | בדיקה קלינית של יציבות המפרק, חיזוק שרירים שמפצים על הרצועה |
| פרופריוספציה שלא אומנה | הקרסול נתפס בהליכה על שטח לא אחיד, בלי אירוע דרמטי | תרגילי שיווי משקל על רגל אחת, משטחים לא יציבים, אימון עיניים עצומות בהדרגה |
| חולשה או איחור בשרירי הפרונאוס | ההתהפכות קורה מהר מדי כדי לעצור אותה | מדידת כוח והשוואה בין הרגליים, חיזוק עם גומיות התנגדות |
| הגבלה בכיפוף הקרסול כלפי מעלה | נוקשות בעמידה בפישוק עמוק, כיפוף ברכיים מוגבל | טיפול ידני במפרק, מתיחות לשריר התאומים, תרגילי טווח תנועה |
| שליטה לקויה באגן ובירך | ברך שקורסת פנימה בנחיתה, קרסול שמתפתל בעקבותיה | הערכת תנועה בקפיצה ובסקוואט, חיזוק שרירי הישבן וליבה |
| מבנה כף רגל וסוג הנעל | כף רגל גבוהה עם נטייה לצד חיצוני, נעליים שחוקות | בדיקת עמידה והליכה, התאמת נעל ושקילת מדרסים בהתאמה אישית |
| חזרה מהירה מדי לפעילות | כאב שנעלם, אבל כוח ושיווי משקל עדיין לא חזרו | מבחני חזרה לפני משחק: קפיצות, שינויי כיוון, השוואה בין הצדדים |
הקונסורציום הבינלאומי לקרסול (International Ankle Consortium) מגדיר "אי יציבות כרונית בקרסול" כמצב שבו היה לפחות נקע משמעותי אחד לפני יותר מ-12 חודשים, והקרסול ממשיך "להיכשל" או להיעקע שוב.
ההגדרה הזו חשובה כי היא מכירה בכך שמדובר בבעיה תפקודית, ולא רק בזיכרון של פציעה ישנה.
לדברי פיזיותרפיסט ספורט ותיק, "הקרסול חוזר להרגיש טוב הרבה לפני שהוא חוזר להיות יציב, ומי שמפסיק בנקודה הזו מחכה לנקע הבא".
אנשים שחוזרים לאותו נקע הם לרוב לא חסרי מזל.
לעיתים קרובות הטיפול נעצר כשהכאב נעלם.
איך יודעים שזה כבר חוסר יציבות ולא פעם אחת של חוסר מזל?
יש כמה סימנים שחוזרים אצל כמעט כל מי שמתמודד עם קרסול לא יציב.
הקרסול "בורח" בהליכה על חצץ, דשא או מדרכה לא אחידה.
יש חשש לדרוך על הצד החיצוני של כף הרגל.
מופיעה נפיחות קלה אחרי יום ארוך או אימון.
ויש נטייה בלתי מודעת להימנע מקפיצות או משינויי כיוון.
סימן נוסף הוא נקעים שנגרמים בקלות רבה יותר.
כשפעם נדרשה נפילה חזקה כדי שהקרסול ייעקע, ועכשיו מספיק צעד לא נכון על שטח רגיל, הסף ירד.
זה סימן שהמערכת שמגינה על המפרק נחלשה.
כדאי גם לדעת מתי לא מחכים.
אם אחרי הפציעה יש כאב בנקודה על העצם בקצה האחורי של הקרסול, או שאי אפשר לדרוך ארבעה צעדים ברצף, צריך בדיקה לפני כל שיקום.
אלה קריטריוני "אוטווה לקרסול", כלל קליני מקובל שמסייע להחליט אם יש צורך בצילום.
כאב שנמשך יותר מכמה שבועות בלי שיפור הוא גם סיבה לבירור, כי ייתכן שמסתתר מאחוריו נזק לגיד, לסחוס או לעצם.
במכון שלנו מתחילים באבחון אורתופדי מסודר: שיחה על הנקעים שהיו ואיך קרו, בדיקת יציבות, טווחי תנועה ושיווי משקל, והסתכלות על הליכה ועמידה.
כשצריך מידע מדויק יותר על כוח השרירים, אנחנו משתמשים באבחון איזוקינטי (בדיקת כוח ממוחשבת), שמודדת את הכוח של שרירי הקרסול ומשווה בין שתי הרגליים.
כך השיקום נבנה לפי הנתונים של הקרסול שלכם ולא לפי נוסחה כללית.
מה נכון לעשות כדי שהקרסול יפסיק להיתפס?
שיקום קרסול טוב נבנה בשלבים, וכל שלב נפתח רק כשהקודם הושלם.
בשלב הראשון מגינים על הרצועה, מפחיתים נפיחות וחוזרים ללכת בצורה תקינה, בלי צליעה.
בשלב השני משחזרים טווח תנועה, בעיקר כיפוף הקרסול כלפי מעלה, ומתחילים חיזוק עם גומיות התנגדות לשרירי הפרונאוס ולשרירי השוק.
השלב השלישי הוא זה שמדלגים עליו לעיתים קרובות מדי: אימון שיווי משקל ותגובה.
עמידה על רגל אחת, בהמשך על משטח לא יציב, אחר כך עם משימה נוספת כמו זריקת כדור, ולבסוף עם עיניים עצומות.
מטרת התרגילים היא ללמד את הקרסול להגיב מהר, וזה השלב שמוריד את הסיכון לנקע הבא.
בשלב האחרון חוזרים לתנועה הספורטיבית עצמה: ריצות קלות, קפיצות, שינויי כיוון ונחיתות, ורק בסוף משחק או אימון מלא.
לפני החזרה אנחנו בודקים שהכוח ושיווי המשקל ברגל הנפגעת קרובים לאלה של הרגל השנייה.
בשיקום תנועתי ובשיקום פציעות ספורט זו נקודת ההחלטה: ההחזרה נקבעת לפי מה שהקרסול מסוגל לעשות ולא לפי תאריך בלוח.
לעיתים נדרשות גם תוספות.
מדרסים בהתאמה אישית יכולים לעזור למי שמבנה כף הרגל שלו מעמיס על הצד החיצוני, וסד או טייפינג מתאימים יכולים לתת תמיכה בתקופת החזרה לספורט.
הם משלימים את השיקום ולא מחליפים אותו.
ואם הבדיקה מצביעה על בעיה מבנית שלא מגיבה לטיפול שמרני, מפנים לבירור אורתופדי נוסף.
במכון בחיפה, בתוך אייקון פיטנס בנשר, ובסניף ראשון לציון, בתוך הולמס פלייס, העבודה מתבצעת באותה גישה.
הצוות שלנו עובד עם ותק של למעלה מ-20 שנה במכון, ועם ניסיון של כ-40 שנה של ד"ר ירון ברק (בוקי) בטיפול בספורטאים.
אנחנו ספקים מורשים של משרד הביטחון ואגף השיקום, ויש הנחות לחברי כללית מושלם ולבעלי ביטוחי בריאות פרטיים.
בשני הסניפים יש שירותי נכים וחניות נכים.
שאלות נפוצות על קרסול שנעקע שוב ושוב
כמה תשובות קצרות לשאלות שמגיעות אלינו שוב ושוב בקליניקה.
מתי צריך לעשות צילום לפני שמתחילים שיקום?
כשיש כאב על העצם עצמה בקצה האחורי של אחת הקרסוליות, או כשאי אפשר לשאת משקל ולהתקדם ארבעה צעדים, מבקשים הערכה רפואית וצילום לפני כל טיפול.
גם כאב שלא משתפר אחרי כמה שבועות מצדיק בדיקה, כדי לשלול שבר, פגיעה בגיד או בסחוס.
האם סד או חבישה בספורט מספיקים כדי למנוע נקע חדש?
סד וטייפינג נותנים תמיכה חיצונית ומועילים בתקופת החזרה לפעילות, אבל הם לא מחזירים כוח ושיווי משקל.
מי שנשען עליהם בלבד נשאר עם אותו קרסול חלש, רק עטוף.
השילוב הנכון הוא תמיכה לצד אימון שמחזק את הקרסול עצמו.
כמה זמן לוקחת החזרה לספורט אחרי נקע?
בנקע קל מדובר לרוב בשבועות ספורים, ובנקעים חמורים יותר בחודשים, אבל המספר משתנה מאדם לאדם.
הקריטריון האמיתי הוא שהקרסול עומד במבחני כוח, שיווי משקל וקפיצות בלי כאב ובלי תחושת חוסר ביטחון.
לכן אנחנו לא נותנים תאריך מראש אלא בודקים בכל שלב.
האם מדרסים יכולים לעזור לקרסול שנעקע שוב ושוב?
במקרים שבהם מבנה כף הרגל, למשל קשת גבוהה עם נטייה לעמוד על הצד החיצוני, תורם לכך שהקרסול נעקע, מדרס שהותאם לפי בדיקה יכול לשפר את חלוקת העומסים.
הוא לא פתרון לכל מי שחווה נקע, ולכן מחליטים עליו רק אחרי בדיקת עמידה והליכה.
נקע בקרסול חוזר? קינטיקס רפואת ספורט מלווים אתכם עד קרסול יציב
נקע שחוזר הוא סימן שהשיקום הראשון נעצר באמצע, ולא גזירת גורל.
כשמזהים מה חסר, בין אם זה כוח, שיווי משקל, טווח תנועה או תמיכה במבנה כף הרגל, אפשר לבנות תוכנית שמחזירה ביטחון בכל צעד.
ההבדל הוא בין המתנה שהקרסול "יסתדר" לבין תהליך מסודר שמודד ומתקדם בהדרגה.
בקינטיקס רפואת ספורט אנחנו מתחילים באבחון, ממשיכים בשיקום מותאם אישית וחוזרים לפעילות רק כשהמדדים מאפשרים.
אם אתם בחיפה והסביבה, הסניף בנשר ממתין לכם, ואם אתם באזור המרכז, הסניף בראשון לציון.
נקע בקרסול שחוזר שוב ושוב אפשר לעצור, ואנחנו כאן כדי לעשות את זה יחד איתכם.
צרו קשר וקבעו תור לבדיקה.